<h1>ארחות חיים הלכ' סדר ליל הפסח סימן י"ג</h1>
<h2>דף קח:</h2>
והנה לך טעמי הדברים שעושין על הסדר על מה ועל מה. הנה בארנו שחייבין כל א' בד' כוסות והם כנגד ד' גאולו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי וביאור הדבר כך הוא שיש כאן ד' עניני' גדולי' של גאולה שלכל א' לעצמו יש להרבות שבח והודאה אל השם ית' הראשון הוא והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים שבתחלה לרוב סבל העבודה הקשה היה מספיק לנו אם יקל עלינו העבודה אפי' נשאר תחת ידו וממשלתו ובזה יהיה לנו גאולה אחת של והוצאתי כלומר שהוציאנו מתחת העול הכבד והוא יתעלה הוציאנו מתחת ידו וממשלתו ושחררנו מכל עבודתו וזהו לשון והצלתי שהיא גאולה שניה ואלו הוציאנו מתחת ידו וממשלתו ולא דכאם ולא הממם בשפטים גדולים וזהו לשון וגאלתי שהיא גאולה שלישית ואלו עשה כל זה ולא הגיע לנו אלא לגופות לבד דיינו והוא ית' לקחנו לו לעם סגולה והותיר לנו שריד לנפש בתתו לנו את תורתו הנכבדת והיא גאול' רביעי' באמרו ולקחתי אתכ' לי לעם. והראב"ד ז"ל כתב גרסינן בירושלמי ד' כוסות הללו כנגד ד' גאולות שנאמרו במצרים והוצאתי וכו' ור' טרפון היה מביא חמישי כנגד והבאתי ור' יהושע אומר כנגד ד' כוסות של פרעה שנא' וכוס פרעה בידי ואסחט אותם על כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו י"א על שבאת גאולה ליוסף על יד זה החלום וי"א כנגד ד' פורעניות שלקו המצרים מכת בכורי' וטביעת ים סוף ובימי נבוכדנצר והרביעי לעתיד לבא עם חברותיה ר' לוי אומר כנגד ד' מלכיות שמשתעבדין ישראל בידן ונגאלין מהן רבנין אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקו' עכו"ם בירמיה כתיב קח את כוס יין החמה והשקית אותו את כל העמים וכתיב ושתו והתגועשו והתהוללו וכתיב כוס זהב בבל ביד ה' משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים וכתיב כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ וכתיב ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות לישראל ד' כוסות של נחמה שנא' ה' מנת חלקי וכוסי וכתיב תערוך לפני שלחן וגו' כוסי רויה והדין תרין כוס ישועות אשא תרין אינון והנחמו' הללו לא הכל זוכין בהן אלא למי שסבל עול המצות על כתפו והכניסו את ראשו בעול הצבור ונצטער עמהן והלך לאט עם חבריו ולא הקניטן יהיה משתתף עמהן בניחומין עכ"ל.
<h2>דף קיד.</h2>
ומוזגין כוס ראשון ואם היו ידיו נקיות מקדש עליו ואין צריך ליטול ידיו תחלה משום דיין פירות אקרי והנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח ואע"ג דבשאר שבתות וי"ט נוהגין להיות נוטלין לידים קודם הקידוש ואין אנו חוששין לגסות הרוח התם היינו טעמא דאי חביבא לי' רפתא מקדש ארפתא ועוד שדעתו להתחיל מיד בסעודה משא"כ בלילי הפסח שהרי צריך לומר ההגדה וכל המאורע קודם שיאכל והרשב"א ז"ל כתב שנוטל ידו אחת אותה שנוטל בה את הכוס כמו ששנינו בברייתא דברכות הביא להם יין כל אחד נוטל ידו א' ואין צריך לברך ומברך על היין תחלה ואח"כ מקדש משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ושותין כל אחד כוסו בהסיבה בשמאל וכבר ביארנו מי הם צריכין היסיבה.
<h2>דף קטו.</h2>
ואח"כ נוטל את ידו מפני טבול הכרפס ומברך על נטילת ידים לפי דעת הר"ש ז"ל שכל שטבולו במשקה צריך נטיל' ידים דקיימא לן דידים שניות הן ושני פוסל את התרומה וכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיותן תחלה ומשום סרך תרומה נהגו ג"כ אף בחולין וכ"כ הרשב"א ז"ל ואפי' נטל ידיו קודם הקדוש צריך לחזור וליטול לפי שעל כרחו צריך לקדש על היין משא"כ בשאר ימים טובי' שיכול לקדש על הפת וכתב הר"ם נ"ע שאין מברכין על נטילה זו כי כשקבעו הברכה היה בארץ ישראל שנזהרין מטומא' וטהרה אבל אנו שאין נזהרין אין מברכין. סוף דבר אין מברך על נטילה כלל בליל פסח אלא באותה שנוטל קודם ברכת המוציא עכ"ל. והר"ש כתב שבכלן מברך וכן דעת רוב הפוסקים ז"ל.
